ריטלין
ריטלין - האם בכל מצב?
הוריה של שירן בת ה-11 פנו אלינו לאחר שנים של תסכול ותחושה קשה שהם הולכים ומאבדים את ילדתם האהובה.
שירן נולדה להוריה לאחר שלושה בנים. בת הזקונים ובת יחידה; וככזאת הפכה למלכה הבלתי מוכתרת של המשפחה, בת תפנוקים שלא הכירה את המושג "לא" או "אסור", כי כל בקשה וגחמה שלה נענו מיידית וללא כל עוררין.
שירן ילדה יפה, חכמה ושנונה, צחקנית, מלאת חיים ובעלת מרץ בלתי נדלה, מין "תום בוי" שכזאת.
בשנות ילדותה המוקדמת זכתה התנהגותה הפרועה לחיוכים סלחניים ולהתעלמות הסובבים מעובדת היותה חסרת רסן. ואולם ככל שהלכה ובגרה, הפכה התנהגותה זו לרועץ.
הגננת בגן הילדים התלוננה כי היא חסרת משמעת לחלוטין, אינה משתפת עמה פעולה, מסרבת לשבת בשעת המפגש ומרבה להעיר הערות. ניסיונות ההורים לקרוא אותה לסדר עלו בתוהו.
ואולם הבעיה גברה והחריפה כאשר החלה לימודיה בביה"ס. בעיית המשמעת הפכה בלתי נסבלת, התנהגותה חסרת הרסן הפריעה למהלך התקין של השיעורים. המורים הרימו ידיים והודיעו להורים כי היא לוקה בהפרעת קשב וריכוז ואם לא תטופל בריטלין, לא תוכל להמשיך לימודיה בביה"ס.
בצר להם פנו ההורים לגורמים המתאימים והחל בכיתה ג' נטלה שירן ריטלין. השקט בביה"ס שב על כנו, שירן הסוערת החלה נרגעת בהדרגה. ואולם ככל שהיו המורים בביה"ס מאושרים מן הפתרון החדש, כך היו ההורים מודאגים יותר; וככל שחלף הזמן החלו לחשוש כי שירן שלהם הולכת ונעלמת.
מלבד אבדן התיאבון, שהוא לעתים תופעת לוואי של התרופה, הלכה וכבתה שמחת החיים של שירן. היא הפכה חסרת חיים, עצובה ואדישה. היא הפכה לילדה אחרת, אותה לא הכירו יותר.
פנו אלינו ההורים בבקשת עזרה. הצענו להם להגיע אלינו עם שירן להתייעצות עם הנוירולוג שלנו.
לאחר בדיקה נוירולוגית מקיפה ובירור כל הנתונים, קבע הרופא כי לשירן אין הפרעת קשב וריכוז והציע לבצע אבחון פסיכודידקטי.
ואכן, באמצעות אבחון זה נמצא כי לשירן בעיה רגשית שמקורה בחוסר הצבת גבולות וקבלת מרות.
למותר לציין כי הטיפול התרופתי בריטלין הופסק לאלתר ושירן החלה לקבל טיפול רגשי באמנות, באמצעותו החלה ללמוד להתמודד עם הצבת גבולות וקבלת מרות, ובמקביל קיבלו ההורים הדרכה הורית אצל הפסיכולוגית.
החיוך שב אל פניה של שירן, והוריה – לא היו מאושרים מהם לקבל את ילדתם בחזרה.
ילד שאין מציבים לו גבולות חש חוסר בטחון מחד וצורך מתמיד לבדוק גבולות מאידך, באמצעות התנהגות קיצונית לעתים. העיסוק המתמיד בכך והקושי להתמודד עם הצבת גבולות וקבלת מרות, מסיטים את משאבי הילד מן הלימודים והריכוז בהם, ועל פניו מתקבלת תמונת מצב דומה מאד לתופעה של הפרעת קשב וריכוז.
חשוב לכן, לפנות לרופא נוירולוג או לפסיכיאטר מוסמכים, לבירור יסודי ומקיף.
הוריו של דקל פנו אלינו לייעוץ לאחר שניסו את כל האבחונים והטיפולים האפשריים, מלבד בדיקת נושא הקשב והריכוז.
דקל בן ה-13, הבן הבכור במשפחה, הינו משוש ליבם של הוריו, שהתפעלו מכל מילה שהוציא מפיו ומכל מעשה שעשה.
כבר בגיל צעיר גילו שמלבד היותו אינטליגנטי במיוחד, ניחן גם ביכולת דיבור שאינה ניתנת לשליטה. דקל ירה מלים כמכונת ירייה, לא חדל מלדבר ולו לרגע. מלבד זאת, היה אחוז תזזית כמו "השפן של אנרג'ייזר" - לא היה מסוגל לשבת במקום אחד, אף למשך חמש דקות.
בניסיון להשיג כמה דקות של מנוחה, רכשו הוריו שפע של משחקים וצעצועים במטרה לעניינו ולהעסיקו. אלא שדקל, מיצה מייד את העניין בכל דבר חדש שקיבל ועד מהרה התלונן "משעמם לי!", אמירה שלוותה בניסיונות יצירתיים למצוא עניין בהפיכת ארגז הצעצועים על פיו, השלכת כל הכריות מן הספות שבסלון על הרצפה, טיפוס על השולחן בפינת האוכל וממנו קפיצה לרצפה ועוד.
בגן, ולאחר מכן בביה"ס, רבו התלונות על חוסר מנוחה, חוסר יכולת לשבת בשקט ולעבוד כשאר הילדים. יתירה מזאת, דקל אהב לצבוט באקראי, למשוך לבנות בשיער וסתם להציק לילדים.
הלחץ בביה"ס גבר והלך- חייבים לאבחן ולטפל בדקל . הוריו שעייפו גם הם מהמרוץ אחריו, היו משוכנעים שהתנהגות זו היא תוצאה של פינוק יתר, בשל היותו הבן הבכור.
הם ניסו אבחון דידקטי, אך הממצאים היחידים שעלו הצביעו על בעיית קשב וריכוז. הם החלו באבחון פסיכולוגי, גם בו הממצאים העידו על בעיות בתחום הקשב והריכוז. ברם ההורים התעלמו, הם הרי לא יתנו לדקל ריטלין, בשום אופן לא יחדירו לגופו הקטן כימיקלים מסוכנים!
הם ניסו טיפולים הוליסטיים, טיפות הומיאופאתיות, מטפלים סיניים ושיטות לא קונבנציונאליות, אך דבר משמעותי לא השתנה.
הזמן חלף, דקל בגר, והבעיות בעינן נותרו. דקל, כבר היה מודע לקשייו להתרכז וניסה להגביר מאמציו בלימודים, אך תמיד נכשל. לאורך שנים אלו חווה דקל כישלונות רבים אשר הורידו את בטחונו העצמי ואת ערך עצמו בעיניו. הוא ראה עצמו כלא יוצלח, חסר סיכוי. הוא הרים ידיים וחיפש דרכים בלתי מקובלות להוציא את תסכוליו.
בהתערבות היועצת והפסיכולוגית בביה"ס ומתוך הבנה כי כלו כבר כל הקיצים, הגיעו אלינו ההורים בבקשה לבצע אבחון קשב וריכוז.
הנוירולוג שלנו שערך בדיקה מקיפה ויסודית, אכן מצא כי דקל סובל מבעיית קשב וריכוז משולבת והמליץ על מתן תרופת הריטלין. במקביל, הומלץ על טיפול פסיכולוגי תומך, להשיב את בטחונו העצמי של דקל. ההורים "נכנעו" והחליטו לנסות.
כשהגיעו לביקורת לאחר כשלושה חודשים, דקל נראה מחוייך, רגוע יותר והראה לנו בגאווה את הישגיו במבחן במתמטיקה. וההורים – הם הודו שללא התרופה דקל היה פשוט הולך לאיבוד...
בכלי התקשורת השונים מתפרסמות מידי פעם כתבות, חלקן מאיימות, לגבי הריטלין, ומציגות אותו כתרופה מסוכנת, ממכרת ובעלת השלכות מסוכנות לעתיד בריאותו של הילד. לו כך היה הדבר, משרד הבריאות לא היה מאשר את השימוש בו.
זוהי אכן תרופה, ככל תרופה אחרת המיועדת לטיפול בבעיות ספציפיות. כאשר אנו סובלים מדלקת גרון קשה אנו נוטלים אנטיביוטיקה ללא היסוס, חולי סרטן מקבלים טיפולים כימותראפיים, קשים ככל שיהיו, כי זה עשוי להציל את חייהם. לכל תרופה, גם לטיפות אף, ישנן תופעות לוואי. לכן חשוב מאד שהתרופה תינתן ע"י רופא מוסמך, לאחר שערך בדיקה מקיפה וקבע את הדיאגנוזה.
למרבה הצער, טרם נמצא תחליף תרופתי לריטלין, שהוכח מחקרית ומדעית כיעיל להפרעת קשב וריכוז.
1-700-70-78-58
1-700-70-78-58
1-700-70-78-58
1-700-70-78-58
1-700-70-78-58
048660565
1-700-70-7858 + 04-6802040
04-6820099
1-700-70-78-58
04-9582345
04-9922248
04-8709679
04-6745928
1-700-70-78-58
1-700-70-78-58
1-700-70-78-58
1-700-70-78-58
1-700-70-78-58
1-700-70-78-58
1-700-70-78-58
1-700-70-78-58
1-700-70-78-58
1-700-70-78-58
1-700-70-78-58
1-700-70-78-58
1-700-70-78-58
1-700-70-78-58
